בס"ד
מה כבר ביקשו ממך?
דברים י יב : "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך: לשמר את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך"
באמת מה כבר ביקשו מאתנו? בסך הכול לשמור את כל המצוות ולאהוב את השם בכל ליבנו וליראה אותו שזו מדרגה גבוהה מאוד, וללכת בכל דרכיו – שלא ברור כלל כיצד בשר ודם יכול ללכת בדרכי הקב"ה.
בקיצור רק מלשמוע מה מבקשים מאיתנו כבר נכנסנו ליאוש, ועוד משה רבינו בא בטענות "מה כבר ביקשו ממך?". אכן לא מובן מה רוצים מאיתנו..
רבינו האור החיים הקדוש נותן תשובה מדהימה בפשטותה ובעומקה. הוא אומר לא ביקשו ממך לעשות , ביקשו ממך יראת שמים , ויראת שמים פירושו של דבר שאדם ישאף גבוה , ישאף לשמים. בסך הכל בקשו ממך לרצות, אם אתה רוצה לקיים את כל מה שהשם מבקש – לאהבה וליראה ולשמור מצוותיו וללכת בדרכיו, אם אכן לשם אתה שואף אז אי אפשר לבוא אליך בטענות.
כדי להבין את עומק דבריו נקדים הקדמה קצרה. הרב קוק מסביר מהי עבודה זרה ואומר שהרי אנחנו יודעים שהשם יתברך הוא כל העולם כולו ויותר , הוא הכל יותר מזה. ולפעמים אנשים רואים איזו תופעת טבע מיוחדת או איזה רעיון נפלא וסוגדים לו. למשל השמש הגדולה או הירח , או עקרונות כמו אהבה ומוסיקה. אנשים נמשכים לעקרון הזה ואמורים לעצמם שמבחינתם העולם כולו מסתכם ברעיון הזה - בגילוי הספציפי הזה , מבחינתם אין עוד גילויים אלוקיים בעולם, וזו כיפרה!, שהרי הקב"ה מתגלה גם בשמש וגם במוסיקה וגם באהבה. אבל הוא הרבה יותר מזה – הוא הכל ויותר מהכל. מי שבאמת רוצה לפגוש את השם צריך לדעת שהשם יתברך מתגלה בכל העולם כולו ומעבר לו, ושאין שום דבר בעולם שאפשר להגיד עליו שהוא מסכם את הקב"ה אפילו לא התורה הקדושה , ומי שחושב שעקרון אחד זה מספיק בשבילו חוטא בעבודה זרה. אין רשות לאדם להחליט שכל החיים שלי מסתכמים בעקרון אחד, לא חשוב כמה גדול הוא יהיה. שבכך הרי הוא מצמצם את גדולת השם לפרט אחד בלבד אדם כזה חוטא בעבודה זרה. וכמו כן אדם שמסכם את מגמת חייו בעקרון אחד - מקטין את החיים שלו ומצמצם אותם , שהרי עצם החיים הם הרבה יותר גדולים מכל מעשה שנעשה או הגדרה שנגדיר. (מלבד 3 מצוות של יהרג ובל יעבור ). ולכן עבודה זרה היא לחשוב שבשבילי עקרון אחד הוא הכל ואני לא צריך יותר , וזה שקר שהרי רק השם יתברך הוא יחידו של עולם ואין עוד מלבדו. במילים פשוטות ננסה להסביר את זה , כיוון שזה עקרון מאוד עמוק, שאנחנו מחוייבים לדעת שכל מה שאנחנו עושים בעצמנו ורואים מסביבנו ,הכל זה רק חלק קטן ממה שבאמת צריך להיות, ושאין שום דבר שהוא מסכם בתוכו הכל. כל ניסיון שלנו להתקבע על עניין אחד ולהחליט שהוא מספיק בשבילנו אסור! זה העיקרון של עבודה זרה, זה הסתפקות במועט על חשבון הקב"ה. בעולם הרוח אין מקום להסתפק במועט , צריך לשאוף לאין סוף, לשאוף לעולם מושלם.
על פי מה שאמרנו אפשר להבין את דברי האור החיים הקדוש. באמת לא מצפים מאיתנו לקיים את כל התורה בפועל הרי זו מדרגה שהיא גבוהה לאין שיעור ממצבנו היום ,ואי אפשר לצפות שנקפוץ ברגע אחד אלף מדרגות. וכן גם אי אפשר לצפות שכל יהודי ויהודי יצליח לעמוד בדרישות גבוהות כאלה. אבל כן נדרש מאיתנו לכוון לשם. כמו שאסור לנו לסגוד לשום דבר מלבד לו יתברך שהוא אין סוף. כך גם אסור לנו להסתפק בשום מדרגה בתורה ולהשאר בה, אלא מחוייבים לשאוף למדרגה הגבוהה ביותר שהיא אין סופית. כל מה שנדרש מאיתנו זה לכוון את הכוונת שלנו לאין סוף, זו משימה קשה מאוד כי זה מאוד מתסכל לפעמים לדעת שאין מנוחה גם לא בעולם הבא, אל זה מה שנדרש מכל יהודי. להיות זה יהודי זו עבודה לא קלה, צריך לשאוף לאין סוף. יוצא מדברינו שאדם שמחליט שהיהדות בשבילו מסתכמת בשבת ותפילין ואין לו שאיפה להרחיב את המפגש עם הקב"ה לכל מחוזות החיים, אדם כזה טועה בכוונה של מעשיו כי הוא מכניס את הקב"ה שהוא אין סוף למספר מצומם של פעולות שמבחינתו הם התורה, יש בדבר הזה טעות יסודית וחמורה מאוד.אבל אם נכוון לשמים אפילו שאין לנו השגה לאן אנחנו מכונים, אלא נרים ידינו כלפי מעלה ונדע שאנחנו פונים לאין סוף ברוך הוא שאין עוד מלבדו והכל הוא כאין וכאפס לעומת גודלו ושום דבר אף פעם לא מספיק בשביל להפגש איתו , לא תורה ולא תפילה ולא ציצית אלא צריך לפגוש את ה' בכל פרט ופרט בחיים ויותר מזה. אם כך נשאף ונרצה אז גם כל מעשינו יהיו משובחים ורצויים לפני המקום אפילו שאנחנו עוד רחוקים משם מאוד וכל מה שאנחנו עושים כרגע זה שבת ותפילין, כל אחד לפי מדרגתו . "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים" ( ברכות ה: ) .
ברכה והצלחה
מה כבר ביקשו ממך?
דברים י יב : "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך: לשמר את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך"
באמת מה כבר ביקשו מאתנו? בסך הכול לשמור את כל המצוות ולאהוב את השם בכל ליבנו וליראה אותו שזו מדרגה גבוהה מאוד, וללכת בכל דרכיו – שלא ברור כלל כיצד בשר ודם יכול ללכת בדרכי הקב"ה.
בקיצור רק מלשמוע מה מבקשים מאיתנו כבר נכנסנו ליאוש, ועוד משה רבינו בא בטענות "מה כבר ביקשו ממך?". אכן לא מובן מה רוצים מאיתנו..
רבינו האור החיים הקדוש נותן תשובה מדהימה בפשטותה ובעומקה. הוא אומר לא ביקשו ממך לעשות , ביקשו ממך יראת שמים , ויראת שמים פירושו של דבר שאדם ישאף גבוה , ישאף לשמים. בסך הכל בקשו ממך לרצות, אם אתה רוצה לקיים את כל מה שהשם מבקש – לאהבה וליראה ולשמור מצוותיו וללכת בדרכיו, אם אכן לשם אתה שואף אז אי אפשר לבוא אליך בטענות.
כדי להבין את עומק דבריו נקדים הקדמה קצרה. הרב קוק מסביר מהי עבודה זרה ואומר שהרי אנחנו יודעים שהשם יתברך הוא כל העולם כולו ויותר , הוא הכל יותר מזה. ולפעמים אנשים רואים איזו תופעת טבע מיוחדת או איזה רעיון נפלא וסוגדים לו. למשל השמש הגדולה או הירח , או עקרונות כמו אהבה ומוסיקה. אנשים נמשכים לעקרון הזה ואמורים לעצמם שמבחינתם העולם כולו מסתכם ברעיון הזה - בגילוי הספציפי הזה , מבחינתם אין עוד גילויים אלוקיים בעולם, וזו כיפרה!, שהרי הקב"ה מתגלה גם בשמש וגם במוסיקה וגם באהבה. אבל הוא הרבה יותר מזה – הוא הכל ויותר מהכל. מי שבאמת רוצה לפגוש את השם צריך לדעת שהשם יתברך מתגלה בכל העולם כולו ומעבר לו, ושאין שום דבר בעולם שאפשר להגיד עליו שהוא מסכם את הקב"ה אפילו לא התורה הקדושה , ומי שחושב שעקרון אחד זה מספיק בשבילו חוטא בעבודה זרה. אין רשות לאדם להחליט שכל החיים שלי מסתכמים בעקרון אחד, לא חשוב כמה גדול הוא יהיה. שבכך הרי הוא מצמצם את גדולת השם לפרט אחד בלבד אדם כזה חוטא בעבודה זרה. וכמו כן אדם שמסכם את מגמת חייו בעקרון אחד - מקטין את החיים שלו ומצמצם אותם , שהרי עצם החיים הם הרבה יותר גדולים מכל מעשה שנעשה או הגדרה שנגדיר. (מלבד 3 מצוות של יהרג ובל יעבור ). ולכן עבודה זרה היא לחשוב שבשבילי עקרון אחד הוא הכל ואני לא צריך יותר , וזה שקר שהרי רק השם יתברך הוא יחידו של עולם ואין עוד מלבדו. במילים פשוטות ננסה להסביר את זה , כיוון שזה עקרון מאוד עמוק, שאנחנו מחוייבים לדעת שכל מה שאנחנו עושים בעצמנו ורואים מסביבנו ,הכל זה רק חלק קטן ממה שבאמת צריך להיות, ושאין שום דבר שהוא מסכם בתוכו הכל. כל ניסיון שלנו להתקבע על עניין אחד ולהחליט שהוא מספיק בשבילנו אסור! זה העיקרון של עבודה זרה, זה הסתפקות במועט על חשבון הקב"ה. בעולם הרוח אין מקום להסתפק במועט , צריך לשאוף לאין סוף, לשאוף לעולם מושלם.
על פי מה שאמרנו אפשר להבין את דברי האור החיים הקדוש. באמת לא מצפים מאיתנו לקיים את כל התורה בפועל הרי זו מדרגה שהיא גבוהה לאין שיעור ממצבנו היום ,ואי אפשר לצפות שנקפוץ ברגע אחד אלף מדרגות. וכן גם אי אפשר לצפות שכל יהודי ויהודי יצליח לעמוד בדרישות גבוהות כאלה. אבל כן נדרש מאיתנו לכוון לשם. כמו שאסור לנו לסגוד לשום דבר מלבד לו יתברך שהוא אין סוף. כך גם אסור לנו להסתפק בשום מדרגה בתורה ולהשאר בה, אלא מחוייבים לשאוף למדרגה הגבוהה ביותר שהיא אין סופית. כל מה שנדרש מאיתנו זה לכוון את הכוונת שלנו לאין סוף, זו משימה קשה מאוד כי זה מאוד מתסכל לפעמים לדעת שאין מנוחה גם לא בעולם הבא, אל זה מה שנדרש מכל יהודי. להיות זה יהודי זו עבודה לא קלה, צריך לשאוף לאין סוף. יוצא מדברינו שאדם שמחליט שהיהדות בשבילו מסתכמת בשבת ותפילין ואין לו שאיפה להרחיב את המפגש עם הקב"ה לכל מחוזות החיים, אדם כזה טועה בכוונה של מעשיו כי הוא מכניס את הקב"ה שהוא אין סוף למספר מצומם של פעולות שמבחינתו הם התורה, יש בדבר הזה טעות יסודית וחמורה מאוד.אבל אם נכוון לשמים אפילו שאין לנו השגה לאן אנחנו מכונים, אלא נרים ידינו כלפי מעלה ונדע שאנחנו פונים לאין סוף ברוך הוא שאין עוד מלבדו והכל הוא כאין וכאפס לעומת גודלו ושום דבר אף פעם לא מספיק בשביל להפגש איתו , לא תורה ולא תפילה ולא ציצית אלא צריך לפגוש את ה' בכל פרט ופרט בחיים ויותר מזה. אם כך נשאף ונרצה אז גם כל מעשינו יהיו משובחים ורצויים לפני המקום אפילו שאנחנו עוד רחוקים משם מאוד וכל מה שאנחנו עושים כרגע זה שבת ותפילין, כל אחד לפי מדרגתו . "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים" ( ברכות ה: ) .
ברכה והצלחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה