יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

אני לא גנב!

אני לא גנב – דיאלוג מוסרי בן חברים


· א - מה אתה עושה?

· ב- אני מברך ברכה אחרונה על מה שאכלתי

· א- אבל קודם גם אכלת ולא בירכת

· ב- נכון אבל עכשיו אכלתי שיעור כזית שחייב בברכה אחרונה וקודם אכלתי פחות ולכן אסור היה לי לברך

· א- יש עוד חוקים?

· ב - בוודאי עוד הרבה – אם אכלתי לחם או דבר רטוב צריך ליטול ידים מכלי שאיננו שבור ומים ראויים לשתיה – ללחם עם ברכה ולסתם דבר הרטוב בלי ברכה . ואם יצאתי מהאוטו וחזרתי אני צריך לברך שוב ברכה ראשונה למרות שלא הפסקתי לאכול , אם אכלתי פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל יש ברכה שונה מפירות שגדלים בארץ אבל לא משבעת המינים , ויש גם סדר מיוחד שלפיו אוכלים קודם פרות עץ ואחר כך אדמה ורק אז בשר. יש עוד הרבה זה לא פשוט לזכור הכל.

· א- אני לא מבין אתכם הדתיים כמה חוקים וכללים , למה שלא תחליטו שאתם אומרים תודה על מה שאכלתם וזהו למה להסתבך כל כך?

· ב- כמו כל יהודי טוב אני אענה לך בשאלה . האם אתה מחשיב את עצמך אדם מוסרי?

· א- כן בהחלט

· ב- האם אתה סבור שאסור לגנוב?

· א- בוודאי זה הגיון פשוט

· ב- מה ההגיון הפשוט אומר?

· א- שאסור לקחת חפץ שלא שלי כיוון שהוא שייך למישהו אחר

· ב- זהו?

· א- בגדול כן

· ב- במידה שכל בני האדם מסכימים איתך שזה העיקרון וזה הכלל היחיד שאנחנו מכירים, האם בפועל כולם יתנהגו באותה צורה?

· א- למה אתה מתכוון?

· ב- התכוונתי שאם זה הכלל היחיד הנקוט בידינו "לא לקחת מה ששיך לאחר" אז במידה ויבואו לפני כמה שופטים שונים מקרים שונים ומציאויות שונות. כל השופטים יכריעו באותה צורה?

· א- יש סיבה להגיד שלא?

· ב- בוודאי שהרי כל אחד יכול להבין את החוק הזה בצורה שונה לחלוטין מחברו , ובמקרה מסויים אחד יאמר שזה נחשב גניבה והשני יאמר שזה כלל לא גניבה

· א- אתה יכול לתת דוגמא?

· ב- יש אלפי דוגמאות שמופיעות בספרי התלמוד בנוגע למקרים שונים שהתלבטו בהם חז"ל וכל אחד אמר את דעתו . והם הכירו הררי הרים של חוקים בנוגע לגניבה. אני יכול לתת הרבה דוגמאות אבל אני מעדיף לתת קדם כל כמה נקודות עקרוניות

· א- אני מקשיב

· ב- בתורה לא כתוב רק "לא תגנוב" . כתוב גם "לא תגזול" , "לא תעשוק" , "לא תכחשו" , "ולא תשקרו איש בעמיתו" , "לא תונו איש את אחיו" , "לא תסיג גבול רעיך" ועוד ביטויים רבים ואיסורים שמבטאים צדדים שונים של מסחר ישר והוגן. כל נטיה או סטיה מהכללים הללו היא גניבה!, היא לא מוסרית! היא אסורה לא פחות מלפרוץ למישהו הביתה ולגנוב לו את הטלוויזיה! טוב זה אולי מצווה ולא עבירה J

· א- למה באמת זה לא עבירה?

· ב- בא נשאל שאלה דומה- האם לדעתך מותר למפקד בצבא לגנוב לחייליו את הנשק על מנת ללמד אותם לשמור על נשקם טוב יותר?

· א- אני חושב שכן יש לזה ערך חינוכי

· ב- ההלכה אוסרת לגנוב אפילו על מנת להחזיר או לחנך. עצם הגניבה היא אסורה כיוון שאדם מרגיל את עצמו על ידיד כך למידות רעות. זה אומר שלמרות שאני חושב שזה מצווה להעלים מהבית שלך את המכשיר הנורא הזה עדיין זה אסור כי זה מרגיל אותי למידות רעות.

· א- איך זה מרגיל אותך למידות רעות בדיוק?

· ב- זה מקל בעיניי הגנב את חומרת הגניבה. כל מעשה שאני אעשה פעמים רבות יהיה לי קל ביותר לחזור עליו שוב. למשל בספורט אם אני מצליח לקפוץ 6 מטר הרבה פעמים יהיה לי קל לעשות את זה פעם נוספת. כמו כן גם בצדקה - לפעמים הפעם הראשונה קשה להוציא כסף ולתת אותו למישהו אחר , אבל אחרי הרבה פעמים מתרגלים וזה נהיה קל ופשוט. בדיוק כך גם בעבירות אם התרגלתי לקחת מה שאיננו שלי מאיזה סיבה שלא תהיה אז נהיה קל בעניי לקחת משהו שאיננו שלי גם מסיבות אחרות. שהרי מוחו של האדם אלוף בלמצוא אין סוף סיבות היתר ותירוצים שונים ומשונים מדוע זה מותר ובכלל זה לא נחשב גניבה .למעשה מה שבאמת מונע מאתנו הרבה פעמים לעשות את המעשה הרע הוא לא השכל הבריא שלנו אלא דווקא ההרגלים הטובים שעל פיהם אנחנו חיים ועל בסיסם התחנכנו ,והם מתנגדים למעשה השונה והמחודש שסותר דרך חיינו. ואם חלילה נתרגל לעשות מעשים רעים יהיה לנו קל מאוד לשכנע את עצמו כשיתחשק לנו לגנוב כי לא יהיה מה שיפריע שההרגלים שלנו גם הם יהפכו לשלילים אפילו אם הסיבה היא טובה.

· א- אני עדיין לא מבין למה צריך לחשוש שהשכל שלי יעבוד עלי.

· ב- כיוון שאתה רוצה דבר שלא תמיד מותר לך , אז יש בפניך 2 אופציות או להתרחק מזה למרות שאתה מאוד רוצה את זה , או שתחליט שבעצם מותר לך. אני מכיר את זה טוב מהדיאטה שלי . אסור לי לאכול חלב פרה בכלל אבל לפעמים אני באירוע והכל חלבי והעוגות נראות מצויין ,אז אני מחליט ומשכנע את עצמי בתחכום יוצא דופן, שהתוצאות של הבדיקה לאלרגיה לא היו מוחלטות ויכול להיות שהכאב בטן שהיה לי בכלל קשור למשהו אחר , וחוץ מזה שאם אוכלים פעם אחת זה לא נורא. כמובן שאחרי יום אני סובל מאוד מכאבי בטן.

· א- האמת היא שאני מכיר את זה , ככה פרשתי מלימודי תואר ראשון בפיזיקה. בהתחלה רציתי נורא לסיים, אבל אחרי שנכשלתי במבחן בחדו"א ולא היה לי כוח למועד ב' שכנעתי את עצמי שאני בכלל בחור אומנותי וחבל שאני אבזבז את עצמי בפקולטה לפיזיקה אם אני יכול ללמוד פיסול בחמר.

· ב- למדת פיסול בחמר?

· א- לא , אחרי שפרשתי מפיזיקה נסעתי לשנה וחצי לדרום אמריקה והפיסול בחמר נשאר כנראה שם.

· ב- נחזור לעניינו. התורה ציוותה בהמון צורות שונות להתרחק מגזל. וגם נתנה לנו הגדרות ברורות מאוד . חלקן אולי מפתיעות ולא מובנות אבל מי שמעמיק רואה שהכל הגיוני ונכון. בין ההגדרות נמצאת הגדרה חשובה מאוד והיא שכל אדם שמחשיב את עצמו מוסרי עליו להתרחק מהגזל גם בדברים שעלולים לגרום לגזל , כמו שהזכרנו עד עכשיו

· א- אפילו אם לא באמת גזלתי עדיין זה אסור?

· ב- כן

· א- זה כבר ממש הגזמה , למה?

· ב- כמו שאדם שמבין שהחיים שלו הם חשובים, אז הוא מתרחק בכל דבר שאפילו ספק סכנה או דבר שעלול להוביל לסכנה. כך אדם מוסרי באמת שמבין שגניבה זה דבר שלילי , אולי לא פחות מלאבד את החיים מבחינה מסויימת , אדם כזה יתרחק אפילו מדבר שהוא ספק גזל או שעלול להוביל לגזל.

· א- תן לי דוגמא

· ב- האם לדעתך מותר למי שרוצה למכור את הבית שלו להבריק ולצחצח את הבית לפני שבאים קונים?

· א- אתה מנסה להכשיל אותי כבר קלטתי אותך. התשובה היא שאסור!

· ב- למה אסור?

· א- כי הוא מרמה, הוא מראה את הבית לא כמו שהוא באמת כי הוא רוצה למכור במחיר גבוה יותר

· ב- אז יש לנו כלל בדבר, כל מה שהוא להראות את הטוב של החפץ בעיני הקונים מותר לעשות. אבל מה שנועד לכסות ולהסתיר את מומו של החפץ אינו אלא הונאה ואסור. זה כלל גדול בהלכות משא ומתן אבל לכלל הזה יש פרטים רבים.

· א- למשל אם יש חור ברצפה אסור יהיה לשים שטיח עלו בזמן שהקונים באים .

· ב- נכון מאוד ועל דרך זה הרבה כללים שונים והלכות רבות.

· א- באיזה עוד מקרים בחיים אנחנו עוברים על גניבה בלי לשים לב?

· ב- ישנם אין סוף מקרים ולא נמנה אפילו חצי מהם , אבל יש עוד דוגמא בולטת מאוד. דרכו של אדם להעריך מאוד את המאמץ שהוא משקיע בדבר מסויים ואילו את מאמציו של חברו הוא מעריך פחות. ולכן כאשר עושים עסק למשל אני רוצה להשכיר את עצמי לנקות דירה של חבר וסיכמנו על 30 ₪ לשעה לפני תחילת העבודה. ואני מתחיל לעבוד ורואה שזה קשה מאוד , אני עובד קשה והזמן לא זז , עברו רק 50 דקות וכבר כל האצבעות שלי כואבות. ואז מגיע אותו שכל תחמן ואומר לי "30 שקל לשעה מה אתה פראייר?" "יש מנקים שלוקחים 50 לשלושת רבעי שעה". "מגיע לך הרבה יותר" . "תראה גם איך אתה עובד קשה ובמרץ" – "עבודה בקצב כזה שווה לחות פי שניים ממחיר רגיל". "חוץ מזה שהוא השאיר סירים ממש מלוכלכים וגם הספה הייתה כבדה מאוד ולהזיז".אחרי ההכנת הקרקע הוא מציע לך "ברור שמגיע לך הפסקה טובה". אז אני יוצא להפסקה ומושך אותה 35 דקות כי סוף סוף מגיע לי שאני עובד קשה ,מהר , בזול וביעילות! אז אני בעצם מפצה את עצמי על "העוול" שנגרם לי שהסכמתי להשכיר את עצמי במחיר כזה. אמנם יש מצב שאדם יבחין בזמן העבודה שהוא לא השכיר את עצמו בידיעה שהעבודה תהיה קשה כל כך ואז אולי יוכלו לבטל את העסקה או שאולי יחליפו את המשכורת. יש לזה דינים מיוחדים. אבל בוודאי שאסור לי לפצות את עצמי כי קשה לי - זה גזל גמור! וזה אסור לא פחות מלגנוב ממש!

· א- אתה מכיר מקרים כאלה ביום יום?

· ב- בוודאי המון. למשל שהולכים לקניות בסופר והילדים אוכלים מהממתקים שנמצאים שם בקופסאות השקופות הפתוחות זה ממש גזל. מדוע אף אחד לא מעיר לילדיו? כיוון שתמיד אומרים – גם ככה הם גונבים מאתנו המון כסף במחירים המופרזים על המוצרים שלהם אז זה בסדר אם נאכל קצת. ברור שזה אסור ואלו סתם תירוצים. עוד מקרה הוא שאדם שנמצא בעבודה מבזבז את זמנו בכל מני שטויות כדי להעביר את היום . ומתרץ לעצמו שהוא כבר סיים את המטלה שהייתה לו להיום ובכלל הוא לא מבין שהמעביד קנה את הזמן שלו ולא את העבודה הזו או אחרת . כל דקה שהוא מתבטל ללא רשות זה גזל!. יש גם מוכרים בחנות שנותנים הנחה בלי רשות מבעל העסק וזה גזל גם של המוכר וגם של הקונה שיודע הרי שאין למוכר סמכות לחלק הנחות. ועוד המון מקרים דומים.

· א- בסדר הבנתי שלגנוב זה לא רק לגנוב לזקנה את התיק ברחוב אלא יש עולם שלם של הגדרות וכללים מה נחשב גניבה ומה אסור, ואפילו דברים שהם מרגילים לגנבה או עלולים להוביל לגנבה גם הם אסורים כחלק מהזהירות הדרושה על מנת להימנע מלקיחת ממון מהזולת שלא ביושר.אבל מה זה קשור לכל ההלכות והחוקים של הברכות שהזכרת?

· ב- אני מתפלא עליך התשובה כבר נמצאת בדברך. הרי עכשיו נוכחנו לדעת שאם ניתן רק את הכלל: "אסור לקחת ממון של אחרים" לא נוכל להימנע באמת מגזל , שאמירה כללית כזו נתונה לפרשנויות רבות ולא מגדירה לנו מתי צריך לחשוש לספק גזל ועוד דברים כיוצא בזה. למעשה הדרך היחידה להנהיג חברה שבה נמנעים מגזל וגנבה היא על ידי פירוט של הכללים מה נחשב לגזל , על ידיי הגדרה מה נחשב ספק שאסור לקחת בו סיכון , ושימת גדרות סביב האיסור עצמו בכל המקרים שעלולים להוביל לגזל. מי שמסתפק באמירה כללית שאסור לקחת רכוש של אחרים בעצם מגלה שלא באמת חשוב לו כל כך אותו עקרון כי הוא לא טורח לקיים אותו בפועל. הרי החיים הם מורכבים וכל מקרה שונה מקודמו ויש אנשים שמתפתים בקלות יותר מאחרים- כל זה צריך לקחת בחשבון , אם לא תהיה מערכת מסועפת של כללים והגדרות לעולם לא נצליח ליצור חברה כזו שלא נוגבת. אותו דבר בברכות. העיקרון של להודות לקב"ה על כל מה שנתן לנו הוא עקרון כללי מדי אם נסתפק רק בו. ברור שזה הרעיון הגדול אבל חייבים למצוא את הפרטים של הכלל הזה , אם לא נעשה כך כנראה שזה לא באמת חשוב לנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה