בס"ד
שופר של ערבים
הגמרא במסכת ראש השנה דף כו דנה במה מותר לתקוע כדי לצאת ידי חובת תקיעות בראש השנה. למעשה לא ברור לגמרי מהו אותו שופר מסתורי שאנחנו מצווים לתקוע בו ביובל (שממנו למדה הגמרא בדף כד. גזרה שווה שגם בר"ה חייבים בשופר דווקא). בנוסף לבירור שעושה הגמרא בנוגע לקרני פרה האם הן כשרות או לא. יש חיה אחת שברור לכולם שהיא בודאי כשרה לתקיעה בשופר , והיא האיל . קרני האיל הן לכל הדעות שופר כשר. (מלבד דעת הרמבם שמסביר את המשנה בכו: לעיכובא ויוצא שבדעת תנא קמא בעינן שופר של יעל פשוט דווקא , וגם לשיטתו קי"ל כר' יהודה שבעינן איל כפוף דווקא. ואין הלכה כרמב"ם כאן)
ומנין לגמרא פשוט כל כך שקרני איל הן שופר כשר?
כתוב "ויהי במשוך קרן היובל כשמעכם את קול שופר.." מקרא מפורש שמוכיח שכאשר מושכים – תוקעים בקרנים של יובל הם משמיעים קול של שופר. ומה זה יובל בדיוק?
אומר רבי עקיבא (שם) פעם אחת הייתי 'בערביה' – סעודיה של היום , ושמעתי שהם קוראים לאיל יובלא. מכאן למדו חכמים שיובל הוא איל . ולכן פשוט לגמרא שקרן של איל כשרה לתקיעות בראש השנה שהרי יש פסוק מפורש בתורה שאומר כך.
ואני תמה , וכי בגלל שכמה ערבושים קוראים לאיל שלהם יובלא אני יכול לשמוע שופר של איל ברש השנה ולצאת ידי חובה?! הם יקבעו לנו איזה שופר כשר ואיזה לא? הרי הם מעולם לא שמעו אפילו על החג הזה.
ממשיכה הגמרא להביא עוד ועוד מקרים שחכמים למדו פסוקים שלא ידעו עד אז את פירושים כי שמעו עמים וגויים אומרים מילה שהופיע בפסוק. למשל "יפה נוף משוש תבל" ביוונית כלה אומרים 'נינפי' כך למדו שיפה נוף היא ירושלים שנקראה כלה יפה.
גם בתפילין נאמר והיו לטוטפות בין עינייך, טט בשפת ה'כיתפי' 2 ופת בשפת 'אפריקי' 2 ביחד 4 מכאן בצריך 4 פרשיות בתפילין של ראש. ועוד לימודים רבים כאלה נעשים בדברי רבותינו.
זה מרחיק לכת שראב"ע מסביר שמשה נקרא בתחילה במצרית 'מוניוס' – שהרי בת פרעה שקראה לתינוק הקטן על שם המֶשְיָה מן המים משה מסתמא לא ידעה עברית ולכן קראה לו במצרית על שם פעולת המשיה מוניוס. והתורה קראה לו משה כפי הלשון העברית. אכן פלא גדול אפילו גדול רבותינו משה שמו מושאל ממצרית!
למעשה יש הסבר כולל שמסביר את התופעות כולן .
נמשל הדבר לתחנת רדיו שמשדרים בה על תדר גבוהה במיוחד . מי שרכש את המקלט המיוחד והיקר יכול לשמוע את השידור בשלמותו , אבל מי שהסתפק במקלט רדיו רגיל הצליח לשמוע קיטועים קיטועים מהשידור בקושי.
כך גם במתן תורה , הקב"ה בחר בעמו ישראל לתת להם את התורה ולכן העניק להם חוש נבואי שאין לאף אומה אחרת ורק הם הצליחו לקלוט את התורה בצורה שלמה . כמו קרן אור שעוברת דרך זכוכית מצוחצחת – הקרן מתקבלת בבהירות ובשלימות. אבל כמו במשל עם הרדיו גלי הקול מפוזרים בכל העולם ומי שקולט קולט , כך גם הופעת התורה – אותו אור נפלא הופיע בעולם כולו כי מלא כל הארץ כבודו , אבל לגויים שאין מקלט מיוחד וחוש נבואי עליון , כל מה שיש להם זה חוש טיבעי וצמאון אנושי לדבר אלוקות , לא הצליחו לקלוט את התורה בצורה שלמה , כמו אור שעובר דרך מנסרה (משולש מזכוכית) שקרן אור נכנסת ללא צבע והיא נשברת לאין ספור גוונים וצבעים , כך כל אומה וגוי קלטו לעצמם צבע אחד וגוון אחד , קיטועים קיטועים מאותו אור אלוקי שהופיע במתן תורה. יש גווני ניצוצות של קדושה בגויים .
חז"ל בעומק הבנתם וחכמתם ידעו לזהות ניצוץ שכזה שהלך לאיבוד בידי הגויים , וידעו לדלות אותו ולצרף אותו אלינו ואפילו לפעמים להסביר את תורתנו הקדושה באמצעות אותו ניצוץ אבוד ששב הביתה לעם ישראל, שאליו היה שייך באמת מאז ומעולם 'ושבו ניצוצים לגבולם'. וכשאנחנו עושים זאת אנחנו מעלים את אומות העולם למדרת 'משמשים של ישראל' כמו בע"ח שזוכה להיות קורבן ע"ג המזבחו של ישראל , כך הניצוץ – הפיקדון שהופקד מראש ע"י אדון הכל אצל אומות העולם הושב לבעליו , והם בגדר משיב אבידה והעולם כולו שותף בגאולתם של ישראל.
אז בראש השנה שנתקע בשופר של איל (וכך באמת נוהגים) ניזכר שזהו ניצוץ שהלך לאיבוד וזכינו לראותו שב אלינו בזכות ערנותו של רבי עקיבא ופיטפוטם של הערבים , ושלקח גדול רצה הקב"ה ללמד אותנו בכל תהליך האיסוף הזה כמו שאמר דוד המלך ע"ה "ומאויבי תחכמני".
ובע"ה שנזכה להשלים את חכמתנו ובינתנו המקובצת מכל העמים ולהשפיע אותה כלפי פנים וכלפי חוץ.
שנה טובה
שופר של ערבים
הגמרא במסכת ראש השנה דף כו דנה במה מותר לתקוע כדי לצאת ידי חובת תקיעות בראש השנה. למעשה לא ברור לגמרי מהו אותו שופר מסתורי שאנחנו מצווים לתקוע בו ביובל (שממנו למדה הגמרא בדף כד. גזרה שווה שגם בר"ה חייבים בשופר דווקא). בנוסף לבירור שעושה הגמרא בנוגע לקרני פרה האם הן כשרות או לא. יש חיה אחת שברור לכולם שהיא בודאי כשרה לתקיעה בשופר , והיא האיל . קרני האיל הן לכל הדעות שופר כשר. (מלבד דעת הרמבם שמסביר את המשנה בכו: לעיכובא ויוצא שבדעת תנא קמא בעינן שופר של יעל פשוט דווקא , וגם לשיטתו קי"ל כר' יהודה שבעינן איל כפוף דווקא. ואין הלכה כרמב"ם כאן)
ומנין לגמרא פשוט כל כך שקרני איל הן שופר כשר?
כתוב "ויהי במשוך קרן היובל כשמעכם את קול שופר.." מקרא מפורש שמוכיח שכאשר מושכים – תוקעים בקרנים של יובל הם משמיעים קול של שופר. ומה זה יובל בדיוק?
אומר רבי עקיבא (שם) פעם אחת הייתי 'בערביה' – סעודיה של היום , ושמעתי שהם קוראים לאיל יובלא. מכאן למדו חכמים שיובל הוא איל . ולכן פשוט לגמרא שקרן של איל כשרה לתקיעות בראש השנה שהרי יש פסוק מפורש בתורה שאומר כך.
ואני תמה , וכי בגלל שכמה ערבושים קוראים לאיל שלהם יובלא אני יכול לשמוע שופר של איל ברש השנה ולצאת ידי חובה?! הם יקבעו לנו איזה שופר כשר ואיזה לא? הרי הם מעולם לא שמעו אפילו על החג הזה.
ממשיכה הגמרא להביא עוד ועוד מקרים שחכמים למדו פסוקים שלא ידעו עד אז את פירושים כי שמעו עמים וגויים אומרים מילה שהופיע בפסוק. למשל "יפה נוף משוש תבל" ביוונית כלה אומרים 'נינפי' כך למדו שיפה נוף היא ירושלים שנקראה כלה יפה.
גם בתפילין נאמר והיו לטוטפות בין עינייך, טט בשפת ה'כיתפי' 2 ופת בשפת 'אפריקי' 2 ביחד 4 מכאן בצריך 4 פרשיות בתפילין של ראש. ועוד לימודים רבים כאלה נעשים בדברי רבותינו.
זה מרחיק לכת שראב"ע מסביר שמשה נקרא בתחילה במצרית 'מוניוס' – שהרי בת פרעה שקראה לתינוק הקטן על שם המֶשְיָה מן המים משה מסתמא לא ידעה עברית ולכן קראה לו במצרית על שם פעולת המשיה מוניוס. והתורה קראה לו משה כפי הלשון העברית. אכן פלא גדול אפילו גדול רבותינו משה שמו מושאל ממצרית!
למעשה יש הסבר כולל שמסביר את התופעות כולן .
נמשל הדבר לתחנת רדיו שמשדרים בה על תדר גבוהה במיוחד . מי שרכש את המקלט המיוחד והיקר יכול לשמוע את השידור בשלמותו , אבל מי שהסתפק במקלט רדיו רגיל הצליח לשמוע קיטועים קיטועים מהשידור בקושי.
כך גם במתן תורה , הקב"ה בחר בעמו ישראל לתת להם את התורה ולכן העניק להם חוש נבואי שאין לאף אומה אחרת ורק הם הצליחו לקלוט את התורה בצורה שלמה . כמו קרן אור שעוברת דרך זכוכית מצוחצחת – הקרן מתקבלת בבהירות ובשלימות. אבל כמו במשל עם הרדיו גלי הקול מפוזרים בכל העולם ומי שקולט קולט , כך גם הופעת התורה – אותו אור נפלא הופיע בעולם כולו כי מלא כל הארץ כבודו , אבל לגויים שאין מקלט מיוחד וחוש נבואי עליון , כל מה שיש להם זה חוש טיבעי וצמאון אנושי לדבר אלוקות , לא הצליחו לקלוט את התורה בצורה שלמה , כמו אור שעובר דרך מנסרה (משולש מזכוכית) שקרן אור נכנסת ללא צבע והיא נשברת לאין ספור גוונים וצבעים , כך כל אומה וגוי קלטו לעצמם צבע אחד וגוון אחד , קיטועים קיטועים מאותו אור אלוקי שהופיע במתן תורה. יש גווני ניצוצות של קדושה בגויים .
חז"ל בעומק הבנתם וחכמתם ידעו לזהות ניצוץ שכזה שהלך לאיבוד בידי הגויים , וידעו לדלות אותו ולצרף אותו אלינו ואפילו לפעמים להסביר את תורתנו הקדושה באמצעות אותו ניצוץ אבוד ששב הביתה לעם ישראל, שאליו היה שייך באמת מאז ומעולם 'ושבו ניצוצים לגבולם'. וכשאנחנו עושים זאת אנחנו מעלים את אומות העולם למדרת 'משמשים של ישראל' כמו בע"ח שזוכה להיות קורבן ע"ג המזבחו של ישראל , כך הניצוץ – הפיקדון שהופקד מראש ע"י אדון הכל אצל אומות העולם הושב לבעליו , והם בגדר משיב אבידה והעולם כולו שותף בגאולתם של ישראל.
אז בראש השנה שנתקע בשופר של איל (וכך באמת נוהגים) ניזכר שזהו ניצוץ שהלך לאיבוד וזכינו לראותו שב אלינו בזכות ערנותו של רבי עקיבא ופיטפוטם של הערבים , ושלקח גדול רצה הקב"ה ללמד אותנו בכל תהליך האיסוף הזה כמו שאמר דוד המלך ע"ה "ומאויבי תחכמני".
ובע"ה שנזכה להשלים את חכמתנו ובינתנו המקובצת מכל העמים ולהשפיע אותה כלפי פנים וכלפי חוץ.
שנה טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה